מגנזיום – "מינרל החיים"

לא לחינם קיבל המינרל "מגנזיום" את הכינוי "מינרל החיים": הוא משמש כאטום מרכזי במולקולת הכלורופיל בצמחים. בלעדיו, לצמחים – שנמצאים בבסיס פירמידת המזון ופולטים חמצן לאוויר – לא תהיה אפשרות להתפתח. במילים אחרות: בלעדיו, לא יתאפשרו חיים על פני כדור-הארץ.

במאמר זה אסביר מדוע המגנזיום כל-כך חשוב לגופנו, נדון בסיבות לחסר במגנזיום בימינו, נפרוט את הסימנים שיכולים להעיד על חסר במגנזיום ונדון בשתי מערכות המושפעות מחסר במגנזיום.

חשיבות המגנזיום לגופנו

המגנזיום הכרחי לתפקוד היומיומי של כל תא ותא בגופנו ובעל חשיבות פיזיולוגית גדולה מאוד. כמותו בתאים היא השנייה בגודלה מבין כלל המינרלים (אחרי הנתרן) והוא מעורב בכ-400 תהליכים פיזיולוגיים שונים המסייעים לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות, כגון מערכת הלב וכלי הדם, השלד והשרירים, מערכת החיסון ובלוטת יותרת התריס.

המגנזיום משתתף בתהליכי הפקת אנרגיה וחילוף החומרים של פחמימות ושומנים, בייצור של הדנ"א ושל חלבונים ובהפיכת ויטמין D לצורה הפעילה שלו. המגנזיום חשוב לשמירה על מאזן אלקטרוליטים תקין, מסייע בהרפיית שרירים וכן משפיע על ההולכה החשמלית של מסרים עצביים ועל קצב לב תקין.

הוא שומר על רמת סוכר מאוזנת בגוף ועל הרגישות לאינסולין, משמש כקו-פקטור (מסייע) למאות אנזימים ומווסת אין ספור תגובות ביוכימיות בגוף. בנוסף, הוא משתתף בייצור של מוליכים עצביים כגון סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין ולכן יש לו השפעה על מצב הרוח, על יכולת הקשב והריכוז, על רמות האנרגיה ועוד.

בנוסף, המגנזיום מסייע לתפקוד תקין של פעילות הלב, שומר על לחץ דם תקין, מסייע למבנה תקין של העצם, מסייע לפעילות סדירה ותקינה של מערכת השרירים והעצבים, מסייע לגוף לווסת את רמות הכולסטרול, מחזק את המערכת החיסונית ואף מסייע לייצור חומרים נוגדי חמצון וחלבונים בגופנו.

מכאן שמחסור במגנזיום עלול להוביל לאורך זמן להיחלשותן של מערכות שונות בגוף, ביניהן מערכת הלב וכלי הדם, לעלייה בתחלואה ובמקרים קיצוניים אף לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

המגנזיום בחיים המודרניים

בעולם המערבי בשנים האחרונות ישנה תופעה הולכת וגדלה של חסר במגנזיום ושל ירידה ביכולת הספיגה של מגנזיום.

יש לכך מספר סיבות:

  • מזון תעשייתי: מזון זה דל במינרלים ובמגנזיום
  • צריכה דלה בעלים ירוקים, העשירים במגנזיום
  • בישול או אפייה גורמים לאובדן המגנזיום שבמזון
  • שתיית מים מותפלים, הפוגעים ביכולת הגוף לספוג מגנזיום
  • עלייה בתוחלת החיים: יכולת הספיגה של המגנזיום במערכת העיכול יורדת עם הגיל, ולכן ישנה ירידה בכמות המגנזיום בקרב האוכלוסייה המבוגרת
  • סמים: תרופות ואלכוהול פוגעים ביכולת הספיגה של המגנזיום בגוף
  • שינוי באקלים ועלייה בטמפרטורות: טמפרטורה גבוהה גורמת להזעה ובכך לאובדן המינרל באופן מהיר יחסית
  • לחץ נפשי: מעלה את האדרנלין בגוף, אשר גורם למתן שתן מוגבר ובכך לאיבוד מגנזיום

 

סימנים וסימפטומים שיכולים להעיד על חסר במגנזיום

  • עייפות כרונית וחוסר אנרגיה
  • עצירות כרונית
  • בריחת סידן, חוסר בוויטמין D וצפיפות עצם נמוכה
  • יתר שומנים בדם
  • הפרעות שינה
  • ירידה במצב הרוח
  • התכווצויות וכאבי שרירים (כוללת התכווצויות שרירים במהלך השינה)
  • תחושת שרירים "קופצים" (למשל, מעין "טיקים" בעיניים)
  • עלייה בלחץ הדם
  • מיגרנות
  • טינטון (רעש או זמזום באוזניים)
  • החמרה בתסמיני התסמונת הקדם וסתית המתאפיינת בכאבים עזים (PMS)
  • היפראקטיביות בקרב ילדים ומתבגרים

המגנזיום והשפעתו על מערכת השרירים

המגנזיום פועל כמעין ווסת של מערכת השרירים ותפקידו להרפות את השרירים, ולכן יש קשר ישיר בין מחסור למגנזיום לבין תופעות של התכווצות שרירים והופעתם של כאבי שרירים. המגנזיום פועל בשיתוף פעולה מלא ביחד עם הסידן: הסידן אחראי לפעולת הכיווץ של השרירים ואילו המגנזיום אחראי לפעולת ההרפייה של השריר. (לקריאה נוספת על סידן לחצו כאן)

ספורטאים ו/או אנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה (מתונה או מאומצת) עלולים לסבול מאיבוד מגנזיום, בין היתר בגלל הזעה מוגברת.

כאשר קיים מחסור במגנזיום, שרירי הגוף נוטים להיות מכווצים או תפוסים וכפועל יוצא מכך פחות דם מצליח לזרום דרכם אל תאי הגוף. במקרים אלו, מערכת השרירים אינה מקבלת את ההזנה והמנוחה הנדרשת לה לצורך פעילות תקינה.

חוסר במגנזיום וחרדה

רמות נמוכות של מגנזיום בדם מקושרות לסימפטומים של חרדה, עצבנות, קושי להתמודד עם מצבי סטרס, חולשה כללית ואף דיכאון.

מחקרים הצביעו על כך קשר בין רמה תקינה של מגנזיום  לבין הפחתה בתחושות של חרדה, וזאת על ידי מספר מנגנונים, ביניהם:

  • השפעתו המווסתת את מערכת העצבים
  • השפעתו על בלוטת האדרנל, האחראית בעיקר על סטרס
  • השפעה על האיזורים במח אשר מייצרים תהליכים של חיווט מחדש, גורמת להורדת תגובת החרדה לגירוי מסויים

לבריאות,

אהרון מחלב