להרגיש את מערכת החיסון

מסיבה כלשהי, בתקופת הלימודים שלי נושא המערכת הלימפאטית חמק ממני. עד סיום הלימודים לא ממש הכרתי את המערכת הזו. מהי? איך היא נראית? מה תפקידה? ואולי בגלל זה אני מפצה על השנים הללו, ומוצא את עצמי כל-כך מרותק מהמערכת הלימפטית ומהקשר של חוסר איזון במערכת זו למגוון רחב של בעיות ואיברים.

גם בעולם המדעי כיום סבורים שהמערכת הלימפטית מעורבת בהרבה מהמחלות שאנחנו סובלים מהן. דלקת הינה גורם דומיננטי לכאב כרוני, מחלות לב, סכרת, אלצהיימר, קשת רחבה של בעיות עיכול, סרטן ועוד.

על-פי אבחנת 5 האלמנטים של Nan Jing, המתכת היא זו המבטאת את המערכת החיסונית. באמצעות אבחנת הבטן (המופיעה לראשונה באותו טקסט של הNan Jing ובחשיבותה אי אפשר להפריז), נוכל לדעת על קיומה של בעיה במערכת החיסון אם נגלה נוקשות ורגישות בצד ימין של הטבור – איזור המשוייך למתכת.

אבחנה זו הינה מאוד מדוייקת ובו זמנית כל-כך פשוטה. אם נמצא רגישות באיזור זה, הטיפול במערכת החיסונית הופך להיות בעל עדיפות עליונה – ולא משנה באיזו גישה או באיזה כלי טיפולי אנו משתמשים. העיקר הוא להבין את המעורבות של מערכת זו בתמונה הקלינית.

מה יש שם, בצד ימין של הטבור?

מבחינה אנטומית אנו מוצאים שם שלושה איברים בעלי משמעות קלינית עצומה:
Ilio Cecal Valve – נקודת המפגש בין המעי הדק והמעי הגס (ilium\cecum). לאיזור זה ישנה משמעות קלינית גדולה כאשר השסתום חסום או (מה שיותר נפוץ) פתוח מדי, ורעלים חוזרים חזרה למעי הדק. סימפטומים נפוצים שנוכל למצוא לבעיה זו הם בעיות עיכול, אלרגיות, נטייה להצטננויות חוזרות, דלקות כרוניות ועוד.
Cecum – החלק הראשון של המעי הגס, מעין ביצה עכורה, שם רעלים יכולים להיתקע – כמו ״גריז״ הדולף מהמעי הדק אל תוך הצקום ושם נתקע. ניתן לראות סימפטומים של קנדידה, כאבי ראש, ריח רע מין הפה ועוד.
Appendix – הצטברות לימפאטית בקצה התחתון של הצקום, המשרתת את המערכת החיסונית במלחמתה נגד הצטברות רעליםם באיזור ״נגוע״ זה. רגישות באיזור זה מאותתת לנו כי יש מצוקה והצטברות לימפאטית.

שלושת מבנים אנטומיים אלו נמצאים מימין לטבור, בערך באיזור
St.25, St.26, St.27, Sp.14. כשאני אומר "בערך באיזור", אני מתכוון איפשהו מימין לטבור בין מרידיאן Kid למרידיאן .Sp.

מאחורי (פוסטריורית) איזור זה ש״מימין לטבור״, נמצא שריר מאוד משמעותי באבחנת הבטן – ה-Psoas. רגישות על גבי השריר הזה ובמיוחד בגובה של הטבור, נפוצה ואופיינית לכאבי גב תחתון וסיאטיקה במיוחד בצד ימין, (אבל לא רק).

ניתן לשאול: האם בוודאות אפשר לקשר בין סיאטיקה למצב דלקתי סיסטמי?
התשובה היא שבין אם ההשפעה מערכתית או מקומית, מציאת רגישות באיזור זה היא נפוצה ודורשת התייחסות ראשונה.

בצורה גסה, המטרה שלי בטיפול היא למצוא איפה יש חסימות ותקיעות בגוף האדם ולמצוא דרך לשחרר אותן. תקיעות גורמת לניוון וחולי. לכל איזור בגוף ישנן משמעות והשלכות נלוות ייחודיות לו לתקיעות כרונית.
לא תמיד אני מיד יודע איך לשחרר רגישות באיזור מסויים. בדרך כלל יש לי כמה הזדמנויות לברר ולבדוק, והטיפול שמשחרר את הרגישות הופך להיות בעל משמעות קלינית בפני עצמה.

רגישות מימין לטבור יכולה להשתחרר על ידי התייחסות למערכת החיסון והלימפה ישירות, אך נפוץ גם שטיפול הפונה לאיזון מערכת העצבים הוא זה שייתן פיתרון.

איפה עוד אפשר לאבחן בעיות במערכת הלימפטית?
איזור אבחנה נוסף שכדאי לבדוק האם יש בו הצטברות ורגישות של המערכת הלימפאטית נמצא דווקא בצד שמאל, במקום בו המערכת הלימפאטית מתנקזת אל Subclavian vein. אצל כל מטופל/ת זה קצת שונה, אבל באופן כללי ניתן לחוש את ההצטברות בנקודות: Kid.27, St.13, St.12, Lu.1 GB-21 .
להנעה ושחרור של הצטברות רעלים באיזור זה השלכות חיוביות ביותר על המערכת החיסונית והלימפאטית כולה.

איזור אחרון ונפוץ גם הוא להצטברות לימפאטית הוא הצוואר. מאוד מאוד אופייני למצוא באיזור זה רגישות אצל מטופלים הסובלים מסינוסיטיס, צינון, דלקות גרון, דלקות אוזניים וגודש לימפאטי כללי המורגש באיזור זה. האיזור שנבדוק הוא החלק האחורי עליון של שריר SCM.

לסיכום:

אם אני רוצה לאבחן הצטברות לימפאטית וחוסר איזון של מערכת החיסון בעזרת מגע, ישנם 3 איזורים שאינני מדלג עליהם:
צד ימין של הטבור.
צד שמאל – Kid.27-Lu.1-St.12 לעיתים נראה אפילו בעין נפיחות וגודש של איזור זה
נודולות לימפאטיות רגישות ונוקשות של הצוואר סביב Upper SCM – איזור
TW-17, GB -12, TW-16